למה חברות אמיתית לא קורית לבד — וצריך לקנות אותה
המשנה משתמשת בשתי מילים מוזרות: ״עשה״ לך רב, ״קנה״ לך חבר. שתיהן פעלים של יוזמה ומחיר. חברות, לפי המשנה, אינה דבר שקורה לך — היא דבר שאתה עושה.
מה המשנה אומרת
יהושע בן פרחיה אומר שלושה דברים, וזה הראשון: ״עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות.״
שימו לב לפעלים. לא ״מצא לך רב״ אלא עשה — כלומר, גם אם אין מישהו שמתאים בדיוק, בחר אחד והפוך אותו לרב שלך. ולא ״מצא לך חבר״ אלא קנה — כמו כל קנייה, יש כאן מחיר ויש כאן יוזמה.
ההנחה של המשנה היא שאדם לבדו אינו רואה את עצמו נכון. הוא זקוק למישהו מעליו שיאמר לו את האמת, ולמישהו לצידו שיהיה איתו בגובה העיניים. שני אלה אינם מגיעים מעצמם, ולכן צריך לעשות ולקנות.
- חברות נבנית ביוזמה. אחרי גיל מסוים אף אחד לא מתקשר סתם. מי שמחכה שיפנו אליו — יישאר עם קשרים מנומסים ובלי חבר אחד אמיתי.
- ל״קנייה״ יש מחיר. זמן, ויתורים, נסיעה, סבלנות לתקופות פחות טובות. מי שאינו מוכן לשלם, מקבל היכרות ולא חברות.
- רב וחבר הם שני תפקידים שונים. אחד נותן פרספקטיבה מלמעלה, השני נוכחות לצידך. אי אפשר שאדם אחד ימלא את שניהם.
עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת.אבות א׳, ו׳ · יהושע בן פרחיה
המבחן
האדם · שיש לו הרבה מכרים
יש לך רשימת אנשי קשר ארוכה, ואין אף אחד שאתה יכול להתקשר אליו בשתיים בלילה.
בשלב מסוים בחיים החברויות מפסיקות להיווצר מעצמן. בבית הספר ובצבא היינו באותו מקום כל יום, וזה עשה את העבודה. אחר כך כל אחד נכנס לחיים שלו, והמפגשים נעשים תלויים ביוזמה — שלנו או של מישהו אחר.
והתוצאה מוכרת: הרבה קשרים חמים בעיקרון, ומעט מאוד בפועל. ״צריך להיפגש״ שנאמר בכנות ולא קורה שנתיים. וכשמגיע יום קשה, מגלים שאין למי לצלצל — לא כי אין אנשים, אלא כי אף אחד לא נמצא מספיק קרוב.
ויהושע בן פרחיה אינו מציע להרגיש עם זה רע. הוא מציע לעשות מעשה: לבחור אדם אחד ולהתחיל לשלם — לקבוע פגישה קבועה, להתקשר בלי סיבה, להיות זה שיוזם גם כשלא מחזירים באותה מידה.
אתם מתכוונים כבר חודשים להתקשר לחבר ותיק. יש קבוצה שכולם בה ואף אחד לא נפגש. אתם עמוסים, וקשרים הם הדבר הראשון שיורד מהרשימה. או שאתם מחכים שהצד השני יזום, כי ״בפעם הקודמת זה היה אני״.
ומה משתנה כשמתחילים לשלם: ראשית, זה עובד. קשר אחד שמקבל פגישה קבועה בלוח שנה נעשה תוך שנה לקשר אמיתי, בלי שום קסם. שנית, החישוב מפסיק: מי שמפסיק לספור מי יזם בפעם הקודמת משחרר את עצמו מהמשחק המתיש הזה. ושלישית, מגלים למה זה קריטי — כי אין אדם שרואה את עצמו נכון לבדו, וברגעים החשובים דווקא מי שמכיר אותנו מקרוב הוא שיודע לומר את המשפט שאיננו מסוגלים לומר לעצמנו.
מן הגמרא אל החיים
תענית כ״ג ע״א · או חברותא או מיתותא
חוני ישן שבעים שנה, התעורר — ואיש לא הכיר אותו. זה מה ששבר אותו.
הגמרא מספרת על חוני המעגל שנרדם שבעים שנה. כשהתעורר, חזר לביתו ולבית המדרש — ומצא עולם שממשיך בלעדיו. בבית המדרש שמע שהם עוסקים בשמועות שאמר, אבל כשאמר ״אני חוני״ — לא האמינו לו ולא נהגו בו כבוד.
״חלש דעתיה״ — נשברה רוחו. ביקש רחמים על עצמו, ומת. ועל כך אמר רבא, כפי שמביאה הגמרא: ״או חברותא — או מיתותא.״ או חברים, או מוות.
וזה משפט קשה, שנאמר בדיוק על מה שקרה שם. לחוני לא חסר כלום מבחינה חומרית; מה שחסר לו היה אנשים שמכירים אותו. אדם יכול להיות מוקף בבני אדם ולהיות לבד לגמרי, אם אין ביניהם אחד שיודע מי הוא.
ומה יוצא לנו מזה: שחברות אינה מותרות ואינה תוספת נעימה לחיים. הגמרא מציבה אותה כתנאי — ולכן היא ראויה לאותו סוג של השקעה שאנחנו נותנים לדברים שאין לנו ברירה בלעדיהם.
סיפור מן השטח
רבן יוחנן בן זכאי · וחמשת תלמידיו
הוא לא לימד אותם רק תורה — הוא הושיב אותם יחד ושאל אותם שאלה.
המשנה באבות מספרת שרבן יוחנן בן זכאי אמר לחמשת תלמידיו: ״צאו וראו איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם.״ וכל אחד חזר עם תשובה אחרת — עין טובה, חבר טוב, שכן טוב, הרואה את הנולד, לב טוב.
שימו לב מה עשה שם הרב: הוא לא נתן להם תשובה, ולא לימד אותם ביחידות. הוא שלח אותם לחשוב, ואז הושיב אותם לשמוע זה את זה.
ורבי יהושע השיב שם ״חבר טוב״, ורבי יוסי השיב ״שכן טוב״ — שניהם, מבין כל הדרכים הטובות שבעולם, בחרו באדם שנמצא לידך. אלה תלמידים שישבו יחד שנים, וידעו על מה הם מדברים.
וזו התמונה השלמה של המשנה שלנו. ״עשה לך רב״ — רבן יוחנן בן זכאי; ״קנה לך חבר״ — הארבעה שישבו לצידך באותו בית מדרש. אדם צריך את שניהם, ואף אחד מהם לא מגיע בלי שמישהו טרח.
נקודת אור
יש הקלה גדולה בפועל ״קנה״. הוא אומר שחברות אינה תלויה במזל, בכימיה מיידית או בכך שמישהו יבחר בנו. היא תלויה בהחלטה ובהשקעה — כלומר, בדבר שנמצא בידיים שלנו.
ושימו לב שהמשנה אינה מדברת על הרבה חברים. לשון יחיד: חבר. אחד. מי שיש לו אדם אחד שאפשר להתקשר אליו בשעה לא סבירה — יש לו את מה שהמשנה ביקשה, וזה שווה יותר ממאה מכרים.
בחרו אדם אחד שאתם רוצים שיהיה קרוב יותר, וקבעו איתו השבוע דבר קבוע — שיחה של רבע שעה בכל יום ראשון, קפה פעם בחודש, הליכה משותפת. קבוע, בלוח שנה, בלי לחכות שהוא יציע.
קופסת ידע
שלושה חלקים
המשנה מחברת שלושה דברים: רב, חבר, ודן לכף זכות — כלומר, מי מעליך, מי לצידך, ואיך אתה מסתכל על השאר.
הסדר אינו מקרי: מי שיש לו רב וחבר, קל לו יותר לדון אחרים לטובה.
למה ״קנה״
בלשון חז״ל קניין הוא לא רק כסף אלא כל פעולה שמייצרת בעלות ושייכות.
המסקנה: חברות שאין בה השקעה נשארת היכרות.
רב אינו בהכרח רב
״עשה לך רב״ הוא כל אדם שאתם נותנים לו רשות לומר לכם את מה שלא נעים לשמוע.
המבחן: יש מישהו בחיים שלכם שיכול להעיר לכם ואתם תקשיבו?