כמה בחירות קטנות עומדות מאחורי כל אדם

הפרשה נפתחת במשפט חד: ״ראה, אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה״. שימו לב לניסוח — ״ראה״ ביחיד, ״לפניכם״ ברבים. אמירה לציבור, שכל אדם בו שומע אותה לעצמו.

אחר כך מגיע חלק גדול של חוקים: איסור עבודה זרה, נביא שקר, כשרות, מעשרות. ובתוכם מופיעה אחת ההוראות המפורטות ביותר בתורה בענייני צדקה — ״כי פתוח תפתח את ידך לו, והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו״.

הפרשה עוסקת גם בשמיטת כספים בשנה השביעית, ומזהירה מפני מי שיימנע מלהלוות בגללה: ״השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל״. היא נחתמת בשלוש הרגלים — פסח, שבועות וסוכות.

• נותנים לפי מה שחסר לו, לא לפי מה שנוח לנו. ״די מחסורו אשר יחסר לו״ — חז״ל דרשו: לפי מה שהוא היה רגיל אליו. עזרה שנקבעת לפי הסטנדרט של הנותן מחמיצה את הנקודה.
• הלוואה קודמת למתנה. ״והעבט תעביטנו״ — התורה מעדיפה סיוע שאינו מבזה. מי שמקבל הלוואה נשאר אדם שעומד על רגליו; מי שמקבל מתנה משלם על כך בכבודו.
• יש עוני שאין לו פתרון סופי. ״כי לא יחדל אביון מקרב הארץ״ — ובאותה נשימה, ״פתוח תפתח״. העובדה שלא ניתן לפתור את הבעיה כולה אינה פוטרת מלטפל במקרה שעומד מולך.